הפרויקט עוסק ביצירת אנלוגיה בין גוף, מרחב ותשתיות אדריכליות, תוך חקירה של תהליכי חשיפה ושינוי המשפיעים על חוויית השהות וההתבוננות בחלל.הוא נולד מתוך סיפור אישי על התמודדות עם השתלת כליה, מתוך רצון לחשוף ולנרמל מציאות של גופים שנושאים עמם מחלות שקופות, גופים חדשים שאינם שלמים.

​

המבנה שנבחר כמקרה מבחן הוא מעונות הסטודנטים בבאר שבע - מרחב מגורים גנרי בו מתקיימות אינטראקציות חברתיות יומיומיות - ובו בזמן בחלל הפרטי,
כל אדם מתמודד עם עולמו האישי והנסתר. דרך שלוש פרסונות השוהות במבנה,
כל אחת בדירתה, משתנה החלל בהתאם למחלה השקופה שהן נושאות ובכך נוצר דיאלוג בין הגוף למרחב, בין זהות אישית לחוויה מרחבית.